מוזיקה יוונית

המוזיקה היוונית בעת העתיקה

למוזיקה היוונית היסטוריה מכובדת בת אלפי שנים, ויש לה מקום של כבוד במיתולוגיה היוונית. מיתולוגיה זו אחראית בין היתר לשמותיהם של מושגים רבים במוזיקה המוכרים לנו עד היום, כגון "מלודיה" (מהמילה melos - מֶלוֹס), המילה "סימפוניה" (שמקורה בשילוב המילים סין - פון); המילה "הרמוניה" שמקורה מהמילה צירוף (Αρμονία ביוונית) ובמיתולוגיה היוונית מתואר הריונה של האלה אפרודיטה לאל ארס כצירוף משלים - כלומר "הרמוניה", ואפילו המילה "מוזיקה" עצמה מקורה במילה היוונית (mousikos - מוּסִיקוֹס), וכך עוד מילים רבות אחרות.

המוזיקה היוונית בעת העתיקה נוגנה במגוון רחב של כלי נגינה כגון "קיטרה" - שזו גיטרה דמויית נבל, "לירה" ועוד, וכן במגוון אירועים, ובהם טקסים דתיים, מסיבות שתיה, פסטיבלים, חתונות ואף לוויות ועוד.

המחקר ההיסטורי אסף עדויות רבות לכך שהיוונים החלו ללמוד וללמד מוזיקה כבר מן המאה השישית לפני הספירה. בין יתר הנושאים שנלמדו אפשר למצוא הרמוניה, מלודיה, אקוסטיקה ועוד. הטקסט התיאורטי הקדום ביותר ששרד, מהמאה הרביעית לפני הספירה (אמנם באופן חלקי), הוא יסודות הרמוניים מאת אריסטוקנוס. זאת ועוד, חמישים ושניים פריטי מוזיקה כתובה שרדו את אלפי השנים, באופן חלקי יותר או פחות, ומהווים עדות עוצרת נשימה על העושר המוזיקלי שהיה קיים ביוון כבר בעת העתיקה. בין היתר שרד קטע מוזיקלי מ"אוריפדס" בשם "אורסטס", וכך גם כתובת של מוזיקה מאוצר אתונה בדלפי. היצירה המושלמת ביותר של המוזיקה היוונית ששרדה היא שירו של "סייקילוס" שנחרט על אבן מצבה מהמאה ה-2 לפני הספירה, שנמצאה בטראלייס ליד אפסוס.

חסידיו של הפילוסוף והמתמטיקאי פיתגורס, האמינו שמוזיקה היא ביטוי מתמטי של הסדר הקוסמי. כמו כן, למוזיקה יוחסו סגולות של רפואיות ויתרונות טיפוליים למגוון בעיות פיזיות ונפשיות – כלומר, כבר בימים קדומים אלו הבחינו היוונים בהשפעה שיש למוזיקה על נפש האדם ובריאותו.

המוזיקה היוונית המודרנית

את המוזיקה היוונית המודרנית (המוכרת לנו במאה וחמישים השנים האחרונות) מאפיינים השפעות רבות שספגה לאורך השנים מתרבויות רבות ומנוגדות, אירופאיות ואסיאתיות כאחד, ומכאן עושרה וייחודה.

בדרך כלל אנו מזהים את המוסיקה היוונית עם כלי הנגינה "בוזוקי", אך זהו בהחלט לא הכלי היחיד שנפוץ בשימוש במוזיקה היוונית. כלים נוספים בהם נעשה שימוש הם "לירה", "עוּד" (המוכר לנו מן המוזיקה הערבית), "בגלמה", "צוראס", "זורנה" (המוכר לנו גם מן המוזיקה הכורדית), וכלים נוספים.

למוזיקה היוונית ז'אנרים רבים. "רמבטיקו" הוא מן הז'אנרים המוכרים – ז'אנר שספג השפעה טורקית חזקה. ז'אנרים ידועים נוספים הם: חסאפיקו, לאיקו, זבקיקו, ניסיאוטיקו, ציפיטטלי, דימוטיקו, סירטקי, צמיקו ועוד רבים וקסומים.

המוזיקה היוונית בישראל

בישראל צברה המוזיקה היוונית פופולאריות עצומה וקהל מעריצים נלהב ונאמן. האהבה הזו היא הדדית ולאורך השנים הגיעו להופעות בישראל גדולי זמרי יוון כדוגמת: יורגוס דאלארס, חאריס אלקסיו, אלפתריה ארבניטאקי, גליקריה, נטשה תיאודורידו ורבים נוספים.

מי שתרם רבות לפופולריות הרבה של המוזיקה היוונית בישראל והתפשטותה, ופעל החל מהעשור השני למדינה ועד לאמצע שנות השמונים, היה הזמר היווני האגדי אריס סאן, שהגיע לישראל בגיל 17, והתגורר בישראל שנים רבות. הפופולריות שצבר אריס סאן בקרב החברה הגבוהה בישראל של אותן השנים, יחד עם הקרבה המוזיקלית של המוזיקה היוונית המודרנית למוזיקה האוריינטלית שהייתה נחלתם של רבים מעולי עדות המזרח וצפון אפריקה – שהמוזיקה שאיתם עלו ארצה דוּכְּאה והופלתה על ידי האליטה התרבותית בישראל, היוו קרקע נוחה להתפשטותה המהירה של המוזיקה היוונית וצמיחת הפופולריות הרבה שלה בישראל, זאת בעיקר בקרב בני המעמד הנמוך בישראל, בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה. אותם מעריצים נלהבים, מצאו במוזיקה היוונית מפלט מן האפליה המוזיקלית שחוו על ידי המדיה המשודרת באותם ימים.

יהודה סליאס – זמר יווני ישראלי

כתוצאה מסיפור האהבה ארוך השנים של הקהל הישראלי עם המוזיקה היוונית - נולדו עם הזמן זמרים יווניים מתוצרת מקומית. אחד הקולות המפורסמים והבולטים ביותר שבהם הוא הזמר היווני ישראלי המוכשר יהודה סליאס, שאת פעילותו כזמר מוזיקה יוונית החל כבר בתחילת שנות ה-90, וממשיך בה עד עצם היום הזה.